ועדה רפואית במשרד הביטחון 

עורך הדין גיא בית און מתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואיות של משרד הביטחון.

מקום בו קבע קצין התגמולים כי התובע הוכיח בפניו את קיומו של הקשר הסיבתי עובדתית ורפואית , וכי קיים קשר סיבתי בין השרות או האירוע אותו עבר התובע בזמן שרותו הצבאי , מוזמן התובע להיבדק בפני וועדה רפואית.

קיימים שני סוגים של וועדות רפואיות מחוזית ועליונה , בהם יושבים רופאים , אשר הרכבם נקבע על ידי יושב ראש הוועדות הרפואיות , אשר מתפקידים לקבוע את אחוזי הנכות המגיעים לתובע על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.

מצב קודם והבדיקה הרפואית

קיימת נטייה לחשוב כי העובדה כי מצב התובע בתחילת הדרך בזמן הפציעה היה קשה וכי התובע היה מאושפז במשך מספר רב של חודשים , יש בה כדי לסייע לתובע אשר עומד היום בפני הוועדה. הניסיון מוכיח כי עדיף בוועדה רפואית , מאחר והזמן בה מוגבל , להתרכז בעיקר , והעיקר הוא למעשה מצב התובע היום לאמור המגבלות מהן סובל התובע היום בבדיקה בפני הוועדה הרפואית.

יתרה מכך חשוב מאוד שגם הטיעונים בפני הוועדה הרפואית יהיו כאלו שהם מבוססים , ולא מוגזמים שכן מקום בו יש פער בין הטיעון לעניין המגבלות הרפואיות של התובע אשר נובעות , מהפציעה הבסיסית לבין הבדיקה הדבר נראה לא רציני על פניו ועדיף מניסיון הכותב גם לא לומר את הדברים.

בבדיקה הרפואית אם זו אורתופדית או פסיכיאטרית יבדקו טענותיו של התובע לעניין המגבלות מהן הוא סובל תוך התייחסות לאותו איבר לגביו דנה הוועדה הרפואית , לאמור: גב, רגל, יד, צוואר. בסיום הבדיקה על ידי אחד מחברי הוועדה הרפואית תמלא הוועדה הרפואית את הפרוטוקול , ותעביר אותו לקצין התגמולים לחוליית החלטות, אשר מתפקידו להוציא החלטה לעניין גובה אחוזי הנכות אשר נקבעו לתובע בוועדה הרפואית. מקום בו הנכה לא מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית המחוזית עליו לערער לוועדה המחוזית העליונה.

בקשה לכינוסה של וועדה רפואית

וועדה רפואית יכולה להתכנס לבקשת הנכה , או לבקשת קצין התגמולים , והנכה חייב לבוא בפניה במידה ויידרש לעשות כן על ידי קצין התגמולים. מקום בו החליט התובע שלא לעמוד בפני ועדה רפואית מכל סיבה שהיא וקצין התגמולים סבור שיש צורך להעמיד את התובע בפני וועדה רפואית יש באפשרותו של קצין התגמולים להטיל סנקציות על התובע , עד למצב של שלילת תגמול באופן חלקי.

וועדה רפואית מתכנסת לצורך קביעת אחוזי נכות , לבקשת קצין התגמולים , או לבקשת הנכה , אשר יכול לבוא בפניה כל שישה חודשים , וישנן וועדות אשר מתפקידן לדון בקשר הסיבתי של הפגיעה ובאחוזי הנכות של התובע, בכל מצב בו מוגשת תביעה לפי תקנה 9, נכות מוסבת.

נכות מוסבת

נכות מוסבת היא נכות אשר בה תובע נכה צה"ל , הכרה בפגיעה  אשר נובעת מן הפגיעה המוכרת , למשל במקרה של תובע אשר נפגע בברך ימין ולאחר מספר שנים החל לסבול מנזקים לברך שמאל . התובע למעשה טוען בתביעתו לפי תקנה 9 , כי הנכות המוסבת נגרמה עקב הנכות המוכרת .

במקרה מעין זה מקובל  ואף רצוי ראשית להצטייד בחוות דעת אשר תסביר את מהות הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת. על הוועדה יהיה לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הנכות המוסבת לבין הנכות המוכרת , ומה גובהו , לאמור האם קשר מלא של גרימה או של החמרה ומה הם אחוזי הנכות אשר יש ליתן לתובע על הנכות המוסבת.

ערעור על החלטת וועדה רפואית עליונה

מקום בו  התובע מעוניין לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה , הוא יכול לעשות זאת בנקודה משפטית מסוימת , בפני בית המשפט המח