חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]

 

 

בטחון – צה"ל – נכים – תגמולים ושיקום

בריאות – נכים – נכי צה"ל – תגמולים ושיקום

רשויות ומשפט מנהלי – שרותי רווחה – נכים – תגמולים ושיקום

תוכן ענינים

3 Go פרק ראשון: פרשנות
5 Go הגדרות סעיף 1
6 Go חבלה בדרך למחנה או ממנו סעיף 1א
6 Go נכים ממתנדבי הישוב סעיף 2
6 Go סמכות להעלות שיעורים סעיף 3
6 Go פרק שני: תגמול
6 Go תגמולים בדרך של מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים סעיף 4
7 Go תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת  נכות גבוהה  מ  19 אחוזים סעיף 4א
7 Go מועד תשלום המענק סעיף 4ב
7 Go תשלום מקדמה לנכה שדרגת נכותו 10 עד 19 אחוזים סעיף 4ג
8 Go אי תשלום  תגמולים נוספים סעיף 4ד
8 Go תחילה ותחולה סעיף 4ה
8 Go ברירת מענק סעיף 4ו
8 Go תגמולים לנכים  של 10 100 אחוז סעיף 5
8 Go תגמול למחוסר פרנסה סעיף 6
8 Go תגמולים מיוחדים סעיף 7
9 Go נכים שהגיעו לגיל פרישה סעיף 7א
9 Go תוספת למימון צרכים מיוחדים סעיף 7ב
9 Go תוספת לנכה בגיל 55 ויותר סעיף 7ג
9 Go תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת סעיף 7ד
9 Go סייג סעיף 7ה
9 Go שני הורים ממין אחד והורים זקנים סעיף 8
10 Go התנהגות רעה חמורה סעיף 9
10 Go פרק שלישי: קביעת נכות
10 Go קביעת דרגת נכות סעיף 10
10 Go תגמולים לנכה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה סעיף 10א
10 Go סירוב לקבל טיפול רפואי סעיף 11
10 Go ועדה רפואית עליונה סעיף 12
10 Go ערעור לפני בית המשפט המחוזי סעיף 12א
10 Go פרק רביעי: תשלומים
10 Go הזמן לתשלום תגמולים סעיף 13
10 Go איסור העברת תגמול סעיף 14
10 Go איסור עיקול על תגמול סעיף 15
11 Go עיכוב תגמול סעיף 16
11 Go פקיעת הזכות לגימלה סעיף 17
11 Go מאימתי משלמים תגמולים סעיף 18
11 Go תחילת תגמול לנכה מכוח שירות סעיף 19
11 Go למי משלמים תגמולים סעיף 20
11 Go תגמולים אחרי פטירתו של נכה סעיף 20א
12 Go התשלום   מאוצר המדינה סעיף 21
12 Go סילוק מלוות שיקום סעיף 22
12 Go זקיפת תשלומים קודמים סעיף 23
12 Go ללא כותרת סעיף 24
12 Go פרק חמישי: ארגון
12 Go קציני תגמולים סעיף 25
12 Go ועדות ערעור סעיף 26
12 Go סמכויות עזר סעיף 27
12 Go סדרי הדין סעיף 28
12 Go קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על הקשר הסיבתי סעיף 28א
13 Go הרכבן של ועדות רפואיות סעיף 29
13 Go פרק שישי: הבקשות וההחלטה בהן
13 Go בקשות סעיף 30
13 Go ההחלטה בבקשות סעיף 31
13 Go מילווה עד למתן החלטה סעיף 31א
13 Go התיישנות תביעות סעיף 32
13 Go הארכת מועד התיישנות  בחבלה רשומה סעיף 32א
14 Go ערעור לפני  ועדת ערעור סעיף 33
14 Go ערעור לבית המשפט סעיף 34
14 Go החלטות חדשות סעיף 35
14 Go החזרת תגמולים ששולמו שלא כדין סעיף 35א
14 Go עיכוב זמני של התגמולים סעיף 35ב
14 Go החלטה על  גמר נכות סעיף 35ג
15 Go פרק שביעי: הוראות כלליות
15 Go תשלומים לפי חוק זה ופיצויים  לפי חוק אחר סעיף 36
15 Go בדיקות חדשות זכויות לפי חוק זה ולפי חוק  הביטוח הלאומי סעיף 36א
16 Go זכויות לפי חוק זה ולפי חוק  שירות המדינה סעיף 36ב
16 Go בדיקות חדשות סעיף 37
16 Go ללא כותרת סעיף 38
16 Go נטילת תגמול במקרים מסויימים סעיף 39
16 Go דין יתרות התגמולים  לנכה שנפטר סעיף 39א
16 Go דין נכה  במאסר סעיף 40
17 Go סמל הנכים סעיף 41
17 Go עבירות סעיף 42
17 Go טיפול בנכים סעיף 43
17 Go ביטוח למקרה מוות סעיף 43א
17 Go טיפול רפואי ותגמולים לחייל משוחרר סעיף 43ב
18 Go תיאום דרגת משכורת סעיף 44
18 Go נכה שנפגע  בשתי מלחמות סעיף 44א
18 Go פרק שמיני: ביצוע והוראות מעבר
18 Go תקנות בענין שיקום נכים סעיף 45
18 Go תקנות בדבר הכנסה סעיף 45א
19 Go ללא כותרת סעיף 46
19 Go אישור פעולות סעיף 47
19 Go ביצוע ותקנות סעיף 48

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]*

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות
  1. בחוק זה –

"שירות צבאי" ו"שירות" –

(1)   שירות בצבא-הגנה לישראל;

(2)   לגבי התקופה שמיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(3)   לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ ישראל וכל שירות אחר בארץ ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

"שירות קבע" – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

הוספת הגדרת "שירות קבע"

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

"חייל משוחרר" – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;

לענין זה – מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

"חייל משוחרר" – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;

לענין זה – מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

"חייל בשירות קבע" – אדם המשרת בשירות קבע;

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

הוספת הגדרת "חייל בשירות קבע"

(תיקון מס' 10)

ל"ט-1979

"נכות" – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו:

(1)   מחלה;

(2)   החמרת מחלה;

(3)   חבלה;

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

"נכות" – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו:

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

"נכה" – חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

החלפת הגדרת "נכה"

הנוסח הקודם:

"נכה" – חייל משוחרר שלקה בנכות;

"בן משפחה" של נכה –

(1)   אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 18)

תשנ"ז-1997

(2)   ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן- זוגו של הנכה;

(3)   הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:

(א)   אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(ב)   אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

(ג)    אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(4)   אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:

(א)   טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;

(ב)   בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 156 (ה"ח 472)

(2) ילד, ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ, שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה;

(2) ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 18 שנה, או שבהגיעו לגיל 18 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן- זוגו של הנכה;

(3) הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:

(א) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(ב) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

(ג) אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;

(4) אח יתום משני הוריו, אשר טרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה, אינו משתכר למחייתו, ואין לו זולת הנכה, אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה סמוך לפני התגייסותו של הנכה לשירות;

(4) אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:

(א) טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;

(ב) בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;

 

מיום 20.3.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 90 (ה"ח 2223)

(2) ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 18 שנה 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 18  לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן- זוגו של הנכה;

"אח" כולל אחות;

"נצרך" – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

"עומד ברשות עצמו" – אדם שמלאו לו שמונה- עשרה שנה ואיננו נצרך;

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" –

(1)   כשהוא "בן- משפחה" – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

(2)   כשהוא "נכה" – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בגלל מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי- פעם;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 156 (ה"ח 472)

החלפת הגדרת "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו"

הנוסח הקודם:

"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

"הכנסה מספקת למחיית אדם" – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

"הענקה" – (נמחקה);

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

מחיקת הגדרת "הענקה"

הנוסח הקודם:

"הענקה" – תשלום חד-פעמי;

(תיקון מס' 11) תשמ"א-1980

צו תשע"ו-2015

"השכר הקובע" – 154.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

רבדים להגדרת "השכר הקובע"

חבלה בדרך למחנה או ממנו

(תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968

1א.     (א)  רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

(ב)  לענין סעיף זה –

"מחנה" – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;

"חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.

(ג)   לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

מיום 1.4.1965

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

הוספת סעיף 1א

נכים ממתנדבי הישוב
  1. (א) "נכה ממתנדבי הישוב" בסעיף זה – מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.

(ב)  שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לענין חוק זה כשירות צבאי, ולענין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.

(ג)   נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לענין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה האמורה יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

(ד)  לענין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).

סמכות להעלות שיעורים

(תיקון מס' 11) תשמ"א-1980

  1. שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 156 (ה"ח 472)

הענקה לנכים עד 35% 25%

  1. (א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% והיא פחותה מ-35% 25% תשולם לו הענקה בשיעור של מחצית האחוז משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו כפול שלושים וששה.

(ב) הענקה לפי סעיף זה לא תשולם למי שקיבל הענקה לפיו לפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשט"ו-1955.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 292 (ה"ח 665)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

הענקה לנכים עד 25%

  1. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% והיא פחותה מ-25% תשולם לו הענקה בשיעור של מחצית האחוז משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו כפול שלושים וששה.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

ביטול סעיף 3

הנוסח הקודם:

הענקה לנכים שנכותם פחותה מ-19%

  1. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% והיא פחותה מ-19% תשולם לו הענקה בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו כפול שלושים ושישה.

 

מיום 7.11.1980

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"א מס' 987 מיום 7.11.1980 עמ' 10 (ה"ח 1462)

הוספת סעיף 3

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

פרק שני: תגמול

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

פרק שני: תגמול, מענק ודמי נכות

תגמולים בדרך של מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

  1. על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן – מענק):

(1)  לנכה שדרגת נכותו 10%, 10% מהשכר הקובע, כפול 108;

(2)  לנכה שדרגת נכותו 11%, 11% מהשכר הקובע, כפול 125;

(3)  לנכה שדרגת נכותו 12%, 12% מהשכר הקובע, כפול 142;

(4)  לנכה שדרגת נכותו 13%, 13% מהשכר הקובע, כפול 155;

(5)  לנכה שדרגת נכותו 14%, 14% מהשכר הקובע, כפול 166;

(6)  לנכה שדרגת נכותו 15%, 15% מהשכר הקובע, כפול 175;

(7)  לנכה שדרגת נכותו 16%, 16% מהשכר הקובע, כפול 185;

(8)  לנכה שדרגת נכותו 17%, 17% מהשכר הקובע, כפול 193;

(9)  לנכה שדרגת נכותו 18%, 18% מהשכר הקובע, כפול 201;

(10) לנכה שדרגת נכותו 19%, 19% מהשכר הקובע, כפול 215.

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 156 (ה"ח 472)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

דמי נכות

  1. (א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-35% אך היא פחותה מ-50% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, דמי נכות חדשיים לכיסוי ההוצאות המיוחדות הנגרמות לו בגלל נכותו.

(ב) דמי הנכות החדשיים יהיו בשיעור של מחצית האחוז משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

(ג) לענין הסעיפים 2, 6(ב), 9, 11, 13, 14, 15, 16, 17, 20, 22, 30, 31, 36, 38, 39 ו-40 לחוק זה ולענין חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי"ד-1954, וחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, דין דמי נכות כדין תגמול.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 292 (ה"ח 665)

(א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-25% אינה פחותה מ-19% אך פחותה מ-50%, וכל עוד הוא נכה כאמור, ישולמו לו, לכל אחוז של דרגת נכותו, תגמולים שיהיו בשנת הכספים 1961/62 – 7/12 מאחוז אחד של שכרו הקובע, ומכאן ואילך, עד שנת הכספים 1966/67, יווסף בכל שנת כספים על סכום התגמולים של שנת הכספים שקדמה לה, 1/12 מאחוז אחד של שכרו הקובע, עד שיעמוד סכום התגמולים בשנת הכספים 1966/67 וממנה ואילך על אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז של דרגת נכותו.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

תגמולים לנכים שנכותם פחותה מ-50%

  1. (א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-19% אך פחותה מ-50%, וכל עוד הוא נכה כאמור, ישולמו לו, לכל אחוז של דרגת נכותו, תגמולים שיהיו בשנת הכספים 1961/62 – 7/12 מאחוז אחד של שכרו הקובע, ומכאן ואילך, עד שנת הכספים 1966/67, יווסף בכל שנת כספים על סכום התגמולים של שנת הכספים שקדמה לה, 1/12 מאחוז אחד של שכרו הקובע, עד שיעמוד סכום התגמולים בשנת הכספים 1966/67 וממנה ואילך על אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז של דרגת נכותו.

(ב) כל חיקוק שמדובר בו ב"דמי נכות" המגיעים לנכה כמשמעותו בחוק זה, יראוהו כאילו מדובר בתגמולים שסעיף זה חל עליהם.

 

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 18 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4

תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת

נכות גבוהה מ-19 אחוזים

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

4א.     (א)  נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות על פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(ב)  (1)   נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי פסקה (2);

(2)   הסכום שינוכה כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום  המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שחלפו מהיום הקובע ועד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו;

(3)   בסעיף זה –

"היום הקובע" – היום שבו קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל- פיה קיבל את המענק;

"המספר הקובע" – המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה לפי אותו סעיף בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;

"התגמול החודשי" – התגמול ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה.

(ג)   שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ד)  נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור חל אחרי שחלפו מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע, לא ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום המענק ששולם.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 18 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4א

מועד תשלום המענק

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

4ב.     מענק או תגמול לפי סעיפים 4 ו-4א ישולמו לאחר שחלף המועד להגשת ערר על החלטה של הועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות או אם הוגש ערר כאמור, לאחר החלטת הועדה הרפואית העליונה בערר.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 19 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4ב

תשלום מקדמה לנכה שדרגת נכותו 10 עד 19 אחוזים

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

4ג.      (א)  נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.

(ב)  שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור המקדמה שיקבל הנכה על חשבון המענק.

(ג)   נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א), ובבדיקה שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4, בניכוי המקדמה שקיבל.

(ד)  נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים לפי דרגת הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב ניכוי המקדמה.

(ה)  שר הביטחון יקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את שיעור ניכוי המקדמה לפי הוראות סעיף קטן (ד).

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 19 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4ג

אי תשלום

תגמולים נוספים

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

4ד.     נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר לפי חוק זה.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 19 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4ד

 

תחילה ותחולה

4ה.     סעיפים 4 ו-4א עד 4ד, יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 10% עד 19%, שהגיש לראשונה תביעה לקצין התגמולים ביום ט' בטבת תשנ"ו (1 בינואר 1996) ואילך, ואינו מקבל תגמולים עובר למועד זה.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 19 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4ה

ברירת מענק

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

4ו.      נכה הזכאי לתגמול חודשי ושדרגת נכותו 10% עד 19%, יהיה רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי, על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 19 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיף 4ו

תגמולים לנכים

של 10-100 אחוז

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(תיקון מס' 8)

תשל"ג-1973

  1. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

  1. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% 10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

 

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 254 (ה"ח 1082)

תגמולים לנכים של 50% 10% – 100%

 

תגמול למחוסר פרנסה

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 3)

תשכ"ה-1965

(תיקון מס' 4)

תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

  1. (א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיף 5.

(ב)  "נכה מחוסר פרנסה" – נכה שנתמלאו בו שני אלה:

(1)   אין לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה או שהכנסתו אחרי ניכוי תגמולים אלה, פחותה ממחצית שכרו הקובע;

(2)   הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה או להגדילה עד מחצית השכר הקובע.

(תיקון מס' 4)

תשכ"ז-1967

צו תשע"ו-2015

(ג)   "תגמול מחוסר פרנסה" –

(1)   לנכה שדרגת נכותו מ-10% עד 18% – 61.1% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 89.3% מהדרגה הקובעת;

(2)   לנכה שדרגת נכותו מ-19% עד 39% – 89.3% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 127.2% מהדרגה הקובעת;

(3)   לנכה שדרגת נכותו מ-40% עד 100% – 127.2% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 165% מהדרגה הקובעת;

 

(תיקון מס' 11) תשמ"א-1980

צו תשנ"ה-1994

"הדרגה הקובעת" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.

(תיקון מס' 11) תשמ"א-1980

צו תשמ"ד-1984

(ד)  בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.

רבדים לסעיף 6

תגמולים מיוחדים

(תיקון מס' 11)

תשמ"א-1980

צו תשע"ו-2015

  1. (א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% והוא נצרך, ישולמו לו – במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו-6 – 188.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ואם יש לנכה ילד – 209% מהדרגה הקובעת.
(תיקון מס' 11)

תשמ"א-1980

(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60% והוא נצרך תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1)   לנכה שדרגת נכותו מ-60% עד 69% – תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה נצרך (להלן – התגמולים הרגילים);

(2)   לנכה שדרגת נכותו מ-70% עד 79% – תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;

(3)   לנכה שדרגת נכותו מ-80% עד 89% – תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;

(4)   לנכה שדרגת נכותו היא מ-90% עד 100% – תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים;

(תיקון מס' 14)

תש"ן-1989

(5)   לנכה שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות – תשולם תוספת של 40% מן התגמולים הרגילים.

(תיקון מס' 8)

תשל"ג-1973

(ב)  נכה הזכאי לתגמולים לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה, ינוכה מתגמוליו חלק מהכנסתו העולה על מחצית הסכום שנקבע כהכנסתו כדי מחיה.

(תיקון מס' 8)

תשל"ג-1973

(תיקון מס' 11)

תשמ"א-1980

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ושאינו מסוגל להשתכר למחייתו, והוא זכאי לקצבה או תשלום כיוצא בזה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כל שהוא (להלן – הקצבה), אף אם הקצבה עולה על הסכום שנקבע כהכנסה כדי מחיה, ישולם לו התגמול לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בניכוי סכום הקצבה ובלבד שלא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5.

(תיקון מס' 9)

תשל"ו-1976

צו תשמ"ג-1982

(ד)  נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 40% לתגמולו.

רבדים לסעיף 7

נכים שהגיעו לגיל פרישה

(תיקון מס' 5)

תשכ"ה-1968

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(תיקון מס' 22) תשס"ד-2004

7א.     (א)  לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 תשולם מיום הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף זה – גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.

 

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(תיקון מס' 22) תשס"ד-2004

(ב)  לנכה ששולמו לו, לפני הגיעו לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 157 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 293 (ה"ח 665)

החלפת סעיף 7א

הנוסח הקודם:

נכים מזדקנים

7א. (א) נכה המקבל תגמולים והגיע לגיל שבו היה לזכאי לקיצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אילו פרש מעבודה, או שהגיע לגיל פרישה אחר, שייקבע בתקנות לכלל הנכים או לסוגים מהם, ושאינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 – ישולם לו תגמול פרישה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ב), בנוסף לתגמולים שהוא זכאי להם לפי הסעיפים 4 או 5, ולא יחול עליו סעיף 6.

(ב) תגמול פרישה יהיה שווה ל-37.5% משכרו הקובע של הנכה, בניכוי סכומים אלה:

(1) סכום השווה לקיצבת זקנה, המשתלמת אותה שעה, לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, למבוטח בלא תלויים שאינו זכאי להגדלת הקיצבה לפי התוספת הראשונה לאותו חוק, ואם קיצבת הזקנה המשתלמת לנכה ולבן-זוגו או לאחד מהם לפי אותו חוק עולה על סכום זה – הסכום המשתלם להם בפועל;

(2) כל הכנסה שלו ושל בן-זוגו, למעט הכנסתם מיגיעתם האישית אותה שעה.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

החלפת סעיף 7א

הנוסח הקודם:

תוספת לנכים שהגיעו לגיל 65

7א. נכה המקבל תגמולים לפי סעיפים 4 או 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 והגיע לגיל 65, ישולם לו, בנוסף לתגמוליו שהוא זכאי להם לפי הסעיפים 4 או 5, תוספת בשיעור של 10% מתגמוליו אלה, ולא יחול על הנכה סעיף 6.

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח 1334)

תוספת לנכים שהגיעו לגיל מסויים נכים שהגיעו לגיל פרישה

7א. (א) לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 תשולם מיום הגיעו לגיל 65, בגבר, או לגיל 60, באשה, תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.

(ב) לנכה ששולמו לו, לפני הגיעו לגיל 65 בגבר או לגיל 60 באשה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 49 (ה"ח 64)

7א. (א) לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 תשולם מיום הגיעו לגיל 65, בגבר, או לגיל 60, באשה לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף זה – גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.

(ב) לנכה ששולמו לו, לפני הגיעו לגיל 65 בגבר או לגיל 60 באשה לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.

 

תוספת למימון צרכים מיוחדים

(תיקון מס' 9)

תשל"ו-1976

(תיקון מס' 11)

תשמ"א-1980

7ב.     לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

מיום 1.4.1975

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 92 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 7ב

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"א מס' 987 מיום 7.11.1980 עמ' 11 (ה"ח 1462)

7ב. לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% אינה פחותה מ-40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

 

תוספת לנכה בגיל 55 ויותר

(תיקון מס' 13) תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 14)

תש"ן-1989

(תיקון מס' 16)

תשנ"ב-1991

(תיקון מס' 18)

תשנ"ז-1997

7ג.      (א)  נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

 

 

 

(תיקון מס' 14)

תש"ן-1989

(ב)  נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה על פי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 20) תשנ"ט-1999

(ב1) נכה בן 57 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא מ-40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו, בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 14)

תש"ן-1989

(ג)   תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 1.4.1984

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ד מס' 1117 מיום 24.5.1984 עמ' 140 (ה"ח 1643)

הוספת סעיף 7ג

 

מיום 1.1.1990

תיקון מס' 14

ס"ח תש"ן מס' 1293 מיום 14.12.1989 עמ' 20 (ה"ח 1893)

7ג. (א) נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, והיא נכות משולבת של תיפקודי היציבה וההליכה, מסוג שנקבע בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שסך כל תגמוליו עם התוספות לפי חוק זה, למעט לפי סעיף 7א(א) ולפי סעיף 7(ד), לא תעלה על השכר הקובע.

(ב) נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה על פי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 27.11.1991

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1372 מיום 27.11.1991 עמ' 18 (ה"ח 2049)

(א) נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, והיא נכות משולבת של תיפקודי היציבה וההליכה, מסוג שנקבע בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שסך כל תגמוליו עם התוספות לפי חוק זה, למעט לפי סעיף 7א(א) ולפי סעיף 7(ד), לא תעלה על השכר הקובע.

 

מיום 20.3.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 90 (ה"ח 2223)

(א) נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שסך כל תגמוליו עם התוספות לפי חוק זה, למעט לפי סעיף 7א(א) ולפי סעיף 7(ד), לא תעלה על השכר הקובע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 עמ' 118 (ה"ח 2761)

הוספת סעיף קטן 7ג(ב1)

תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת

(תיקון מס' 13)

תשמ"ד-1984

צו תשע"ו-2015

7ד.     נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 116.6% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 1.4.1984

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ד מס' 1117 מיום 24.5.1984 עמ' 140 (ה"ח 1643)

הוספת סעיף 7ד

 

מיום 1.10.1999

צו תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6053 מיום 3.9.2000 עמ' 863

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 785

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 37% 84.5% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2001

צו תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 101

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 84.5% 88.9% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1006

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 88.9% 89.6% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.1.2007

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1007

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 89.6% 92.1% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 47

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 92.1% 92.5% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2008 (בוטל)

צו תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 46

ביטול

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1024

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 92.1% 93.5% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2008

צו (מס' 2) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1024

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 92.1% 94.9% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2008

צו (מס' 3) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1228

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 94.9% 97.8% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010

הוראת שעה תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1565

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 97.8% 98.3% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2010 (בוטל)

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1564

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 781

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 97.8% 99.3% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 781

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 99.3% 102.2% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2011

צו תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 780

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 99.3% 104.3% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2011

צו (מס' 2) תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7148 מיום 31.7.2012 עמ' 1536

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 104.3% 108.7% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013

הוראת שעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1607

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 108.7% 110.3% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2013

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1606

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 110.3% 111.7% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2013

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7411 מיום 20.8.2014 עמ' 1660

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 111.7% 113.7% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015

הוראת שעה תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 109

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 113.7% 114.3% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.4.2015

צו תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 108

7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 113.7% 116.6% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

סייג

(תיקון מס' 13)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2013

7ה.     (א)  סעיפים 7ג ו-7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7(א) עד (ג), וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.

 

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2013

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 7ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד במשך תקופה שאינה עולה על 90 ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף 43(ב)(1).

מיום 1.4.1984

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ד מס' 1117 מיום 24.5.1984 עמ' 140 (ה"ח 1643)

הוספת סעיף 7ה

 

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2417 מיום 9.12.2013 עמ' 66 (ה"ח 800)

7ה. (א) סעיפים 7ג ו-7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7(א) עד (ג), וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 7ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד במשך תקופה שאינה עולה על 90 ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף 43(ב)(1).

שני הורים ממין אחד והורים זקנים
  1. (א) היה לנכה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני-מין אחד, לא ייחשב כבן משפחה לענין זה, אלא אחד מהם.

(ב)  קצין תגמולים רשאי להורות, כי סב או סבה של נכה שמחסורם על הנכה יוכרו כהורים לענין סעיף זה, ובלבד שלא יוכרו יותר משני הורים זקנים.

התנהגות רעה חמורה

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

  1. נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו, לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם הנכה הוא נצרך, רשאי קצין תגמולים להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

  1. לא ישולמו הענקה או תגמול לפי חוק זה לנכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו; אך אם הנכה הוא נצרך, רשאי קצין תגמולים לשלם לו הענקה או תגמול שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על ההענקה או התגמול שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.

פרק שלישי: קביעת נכות

קביעת דרגת נכות

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

  1. (א) ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.

 

(תיקון מס' 21) תשס"א-2000

(ב)  דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון. במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות, בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא, לבין הפרעות בתר חבלתיות (Posttraumatic Stress Disorders), לרבות תגובות קרב.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

  1. ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה, לפי מבחנים שייקבעו בתקנות.

 

מיום 21.12.2000

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 54 (ה"ח 2922)

(ב) דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון. במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות, בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא, לבין הפרעות בתר חבלתיות (Posttraumatic Stress Disorders), לרבות תגובות קרב.

תגמולים לנכה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה

(תיקון מס' 7)

תשמ"ב-1982

10א.   (א)  נפגע אדם בפגיעת איבה והוא הוכר, לפני הפגיעה או לאחריה, כנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, יראו את הפגימות מפגיעת האיבה כאילו הן תוצאה של חבלה שאירעה בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות, ודרגת נכותו תיקבע מחדש; בסעיף קטן זה, "פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

(ב)  מי שאילולא הוראות סעיף קטן (א) היתה פוקעת זכותו לקבל תגמולים לפי חוק זה, יחדלו ההוראות האמורות לחול לגביו מהיום שבו היתה זכותו פוקעת כאמור.

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 12

ס"ח תשמ"ב מס' 1062 מיום 27.8.1982 עמ' 272 (ה"ח 1541)

הוספת סעיף 10א

סירוב לקבל טיפול רפואי
  1. היתה ועדה רפואית סבורה שאילו קיבל נכה טיפול חירורגי או טיפול רפואי אחר, היתה פוחתת דרגת נכותו, והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול, רשאי קצין תגמולים להורות שכל תגמול שהנכה זכאי לו יופחת עד כדי מחציתו.
ועדה רפואית עליונה

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

  1. (א) חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.

(ב)  קצין תגמולים רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור לפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית.

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 69 (ה"ח 1334)

(א) חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.

ערעור לפני בית המשפט המחוזי

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

12א.   (א)  חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.

(ב)  בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.

(ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 69 (ה"ח 1334)

הוספת סעיף 12א

פרק רביעי: תשלומים

הזמן לתשלום תגמולים
  1. תגמול ישולם מדי חודש בחדשו, בסופו של כל חודש.
איסור העברת תגמול

(תיקון מס' 3)
תשכ"ה-1965

  1. (א) אסור לנכה להעביר לאחר את זכותו לתגמול, או לתתו בערבות, או לשעבדו כל שיעבוד שהוא.
(תיקון מס' 23) תשס"ד-2004

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי קצין תגמולים לנכות מן התגמול של נכה דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון וכן דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעוד הדדי, שסידר הארגון.

(ג)   שר הבטחון, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של הנכה לפי סעיף קטן (ב).

(ד)  הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 293 (ה"ח 665)

  1. (א) אסור לנכה להעביר לאחר את זכותו לתגמול, או לתתו בערבות, או לשעבדו כל שיעבוד שהוא.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי קצין תגמולים לנכות מן התגמול של נכה דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.

(ג) שר הבטחון, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של הנכה לפי סעיף קטן (ב).

(ד) הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ד מס' 1931 מיום 15.3.2004 עמ' 317 (ה"ח 50)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי קצין תגמולים לנכות מן התגמול של נכה דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון וכן דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי, שסידר הארגון.

איסור עיקול על תגמול

(תיקון מס' 26) תשע"ב-2012

  1. אין להטיל עיקול על תגמול; הוראת סעיף זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.

מיום 30.3.2012

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ב מס' 2335 מיום 30.1.2012 עמ' 158 (ה"ח 420)

  1. אין להטיל עיקול על תגמול; הוראת סעיף זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
עיכוב תגמול
  1. שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של תגמול המגיע לנכה, עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה לאותם הכספים; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמולים המגיעים לנכה באותו חודש.
פקיעת הזכות לגימלה

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

  1. נכה שלא גבה תגמול או הענקה תוך שנתיים מיום התשלום או תוך שמונה עשר חודש מיום תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום), (תיקון), תשי"ב-1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

  1. נכה שלא גבה תגמול או הענקה תוך שנה שנתיים מיום התשלום או תוך שמונה עשר חודש מיום תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום), (תיקון), תשי"ב-1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.
מאימתי משלמים תגמולים

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

  1. (א) תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

 

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ב)  מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו –

(1)   אם העילה לתביעה היתה חבלה – מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;

(2)   בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ג)   תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה.

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ד)  חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ה)  קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

(תיקון מס' 9)

תשל"ו-1976

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ו)   לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס – ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם למועד השחרור.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

  1. תגמולים ודמי נכות המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך ששה חדשים שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח 785)

מאימתי משלמים תגמולים ודמי נכות

  1. (א) תגמולים ודמי נכות המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ב) חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(ג) קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

 

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 92 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף קטן 18(ד)

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 69 (ה"ח 1334)

(ב) מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו –

(1) אם העילה לתביעה היתה חבלה – מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;

(2) בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ג) תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה.

(ב) (ד) חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(ג) (ה) קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

(ד) (ו) לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס – ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם למועד השחרור.

תחילת תגמול לנכה מכוח שירות
  1. לא ייקבע לנכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) כתאריך להתחלת תשלום תגמולים מועד מוקדם מתחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ד-1954.
למי משלמים תגמולים
  1. תגמול ישולם לנכה שלו הוא מגיע; אך קצין תגמולים רשאי להורות שתגמול בעד בן- משפחה ישולם לאותו בן- משפחה, או לאדם שאותו בן-משפחה נמצא בהשגחתו.
תגמולים אחרי פטירתו של נכה

(תיקון מס' 6)

תשל"א-1971

(תיקון מס' 8)

תשל"ג-1973

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

20א.   (א)  נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י–1950, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום 36 חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה – לידי בן זוגו, ובאין בן זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ב)  היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ג)   נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה נצרך, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה נצרך, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ד)  סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976).

מיום 1.4.1970

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 125 (ה"ח 916)

הוספת סעיף 20א

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 254 (ה"ח 1082)

20א. נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י–1950, אין משלמים אחריו תגמולים בגלל המקרה שגרם לנכותו של הנפטר, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שנים עשר חדשים שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה – לידי בן זוגו, ובאין בן זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 69 (ה"ח 1334)

20א. (א) נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י–1950, אין משלמים אחריו תגמולים בגלל המקרה שגרם לנכותו של הנפטר, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה – לידי בן זוגו, ובאין בן זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.

(ב) היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י–1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.

(ג) נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה נצרך, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה נצרך, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.

(ד) סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976).

התשלום – מאוצר המדינה
  1. ההענקות והתגמולים לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.
סילוק מלוות שיקום

(תיקון מס' 1)
תשכ"א-1961

(תיקון מס' 5)
תשכ"ח-1968

  1. (א) קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים –

לגבי נכה הזכאי לתגמולים – להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.

(תיקון מס' 1)
תשכ"א-1961

(ב)  "מילווה שיקום", בסעיף זה – מילווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.

(תיקון מס' 1)
תשכ"א-1961

(ג)   פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3) או (4) לסעיף 45(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

  1. (א) קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים –

(1) לגבי נכה שסעיף 3 או סעיף 38(א) חל עליו – לזקוף מילווה זה על חשבון ההענקה שהנכה זכאי לה לפי אותו סעיף;

(2) לגבי נכה הזכאי לתגמולים – להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.

(ב) "מילווה שיקום", בסעיף זה – מילווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.

(ג) פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3) או (4) לסעיף 45(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(א) קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים –

(1) לגבי נכה שסעיף 3 או סעיף 38(א) חל עליו – לזקוף מילווה זה על חשבון ההענקה שהנכה זכאי לה לפי אותו סעיף;

(2) לגבי נכה הזכאי לתגמולים – להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.

זקיפת תשלומים קודמים
  1. קיבל נכה מן המדינה בתקופה שמיום שחרורו ועד יום היכנס חוק זה לתקפו, תשלומים למחייתו ולמחיית בני משפחתו, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, רשאי קצין תגמולים לזקוף תשלומים אלה על חשבון תגמוליו של הנכה בעד אותה תקופה.
(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

  1. (בוטל).

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

ביטול סעיף 24

הנוסח הקודם:

ניכוי תשלומי מוסדות לאומיים

  1. מן ההענקה המגיעה לאדם עקב נכותו מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) יפחיתו את הסכומים ששילם לו מוסד מן המוסדות הלאומיים בארץ ישראל או אוצר המדינה בקשר לאותה נכות.

פרק חמישי: ארגון

קציני תגמולים [2]
  1. (א) שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לענין חוק זה.

(ב)  הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל מענו תפורסם ברשומות.

ועדות ערעור
  1. (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין חוק זה.
(תיקון מס' 15)

תש"ן-1990

(ב)  ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים, ליושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום, או שופט בית דין לעבודה. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

(ג)   הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 15

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 152 (ה"ח 1902)

(ב) ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים, ליושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט שלום שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום, או שופט בית דין לעבודה. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

סמכויות עזר
  1. לקצין תגמולים ולועדות ערעור סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה, ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
סדרי הדין
  1. קציני תגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון, לרבות הסתמכות, בשאלה רפואית, על חוות דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה, שתינתן לפי דרישת קצין תגמולים או ועדת ערעור.
קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על

הקשר הסיבתי

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

28א.   (א)  ביקש קצין תגמולים מועדה רפואית חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו לנכות, רשאי הוא להורות לועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות דעת על הקשר הסיבתי.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ב)  הכיר קצין תגמולים בנכותו של החייל המשוחרר או החייל בשרות קבע על סמך חוות דעתה של ועדה רפואית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לו על החלטתו זו ועל דרגת הנכות שקבעה לו הועדה הרפואית כאמור; הכרה זו אינה גורעת מזכות הערר של קצין התגמולים בדבר דרגת הנכות, כאמור בסעיף 12.

(ג)   ערער החייל המשוחרר או החייל בשרות קבע על החלטת קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), לא תתחיל תקופת הערר על החלטת הועדה הרפואית, לפי סעיף 12(א), אלא לאחר שהחלטת קצין התגמולים נעשתה סופית, על אף האמור בכל תקנה לפי סעיף 12(א).

(ד)  בוטלה או שונתה החלטתו של קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), על ידי ועדת הערעורים או על ידי בית המשפט העליון – בטלה קביעת דרגת הנכות לפי סעיף זה.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 158 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 28א

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334)

(א) ביקש קצין תגמולים מועדה רפואית חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו, לנכות, רשאי הוא להורות לועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות דעת על הקשר הסיבתי.

(ב) הכיר קצין תגמולים בנכותו של החייל המשוחרר או החייל בשרות קבע על סמך חוות דעתה של ועדה רפואית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לו על החלטתו זו ועל דרגת הנכות שקבעה לו הועדה הרפואית כאמור; הכרה זו אינה גורעת מזכות הערר של קצין התגמולים בדבר דרגת הנכות, כאמור בסעיף 12.

הרכבן של ועדות רפואיות
  1. (א) אופן הרכבת ועדות רפואיות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

(ב)  אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה וסדרי עבודתה ייקבעו בתקנות.

פרק שישי: הבקשות וההחלטה בהן

בקשות

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

  1. (א) התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין תגמולים.

(ב)  מי שלא הגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) והוא תובע זכות אחרת לפי חוק זה חייב להגיש לקצין התגמולים בקשה להכירו כנכה.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(א) התובע הענקה או תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין תגמולים.

ההחלטה בבקשות
  1. (א) קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר.
(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(ב)  החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום.

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(ג)   החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(ב) החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי להענקה, לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום.

(ג) החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי להענקה, לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.

מילווה עד למתן החלטה

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

31א.   (א)  הכיר קצין תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.

 

(ב)  עלה סכום המילווה על סכום התגמולים המגיעים לנכה עד לתאריך קביעת דרגת נכותו, יחולו על העודף הוראות סעיף 16.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 31א

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(א) הכיר קצין תגמולים בחייל משוחרר כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון הענקה או תגמולים.

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334)

(א) הכיר קצין תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.

התיישנות תביעות

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

  1. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה- יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.

(ב)  הזכות להגיש בקשה לקצין תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2, תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ד–1954, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

(ג)   זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ד–1954.

(ד)  זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין תגמולים בקשת הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי"ט–1959.

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334)

(א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שנתיים שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה- יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.

הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה

(תיקון מס' 2) תשכ"ה-1964

32א.   קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:

(1)   הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;

(2)   ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;

(3)   ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום  התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;

(4)   ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

בסעיף זה "חבלה רשומה" – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.

מיום 1.12.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 437 מיום 1.12.1964 עמ' 6 (ה"ח 592)

הוספת סעיף 32א

ערעור לפני ועדת ערעור

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

  1. (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1968

(ב)  הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים, הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.

(ג)   ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.

(ד)  תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי להופיע בפניה, הוא או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.

(תיקון מס' 20)

תשנ"ט-1999

(ה)  (בוטל).

(ו)   ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.

(ז)   יושב ראש ועדת הערעור ישלח מיד העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים בדואר רשום.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך ארבעה עשר יום שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום שלושים יום.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(ב) הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בשני העתקים בארבעה עותקים, הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.

 

מיום 2.3.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 עמ' 118 (ה"ח 2761)

ביטול סעיף קטן 33(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) אדם המופיע בפני ועדת ערעור כבא-כוחו של תובע לא יהיה זכאי לשכר טרחה, אלא באישור ועדת הערעור על פי בקשתו, ובשיעור שייקבע על ידיה.

ערעור לבית המשפט

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

  1. (א) התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.

(ב)  בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה, והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.

(ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

(ד)  פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334)

החלפת סעיף 34

הנוסח הקודם:

ערעור לפני ביהמ"ש העליון

  1. (א) התובע וקצין תגמולים רשאי לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדיון בו.

החלטות חדשות

(תיקון מס' 6)

תשל"א-1971

  1. (א) קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
(תיקון מס' 6)

תשל"א-1971

(ב)  ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 125 (ה"ח 916)

  1. (א) קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(ב) ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

 

החזרת תגמולים ששולמו שלא כדין

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

35א.  (א)  ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 35, רשאי הוא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.

(ב)  לא ערער הנכה על החיוב כאמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 35א

עיכוב זמני של התגמולים

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

35ב.   היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 35, ולחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על 6 חדשים.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 35ב

החלטה על גמר נכות

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

35ג.   סבור קצין תגמולים שנכותו של נכה הגיעה לקיצה, משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששימשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששימשה עילה לנכות עברה לבלי שוב, רשאי הוא להחליט על גמר הנכות ולהודיע על כך לנכה.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 35ג

פרק שביעי: הוראות כלליות

תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר

(תיקון מס' 5)

תשכ"ה-1968

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

  1. (א) חייל משוחרר או נכה אשר זכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

 

(תיקון מס' 5)

תשכ"ה-1968

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(1)   הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(2)   שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;

(3)   שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים;

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(4)   הוא חייב להושיט כל עזרה שביקש קצין תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן;

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(5)   כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

(6)   הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(7)   נכה כאמור בסעיף קטן זה, שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(ב)  בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472)

הוספת פסקאות 36(א)(5), 36(א)(6)

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(א) חייל משוחרר הזכאי, בשל נכות שלקה בה, להענקה או לתגמולים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בהענקה או בתגמולים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר והענקה או תגמולים ותגמולים לפי חוק זה כאחד;

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334)

  1. (א) חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתגמולים לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותגמולים ותשלומים לפי חוק זה כאחד;

(2) שולמו לו הענקה או תגמולים תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;

(3) שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים;

(4) הוא חייב להושיט כל עזרה שביקש קצין תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי פסקה (2) לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן;

(5) כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(6) הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(7) נכה כאמור בסעיף קטן זה, שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

(ב) "פיצויים לפי חוק אחר", בסעיף זה – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

(ב) בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי

(תיקון מס' 1)
תשכ"א-1961

(תיקון מס' 20)
תשנ"ט-1999

36א.   נכה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

 

 

(תיקון מס' 20)
תשנ"ט-1999

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2007

(1)   בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו-32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, "תביעה" – לרבות בקשה לפי סעיף 35;

(תיקון מס' 20)

תשנ"ט-1999

(2)   בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי;

(תיקון מס' 9) תשל"ו-1976

(תיקון מס' 20) תשנ"ט-1999

(3)   פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)   פסקה (3) תחול על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט"ו-1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש"ך-1960;

(5)   הבוחר בזכויות לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 160 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 36א

 

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 92 (ה"ח 1196)

(3) פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 70 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953;

 

מיום 2.3.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 עמ' 118 (ה"ח 2761)

נכה שבידו הברירה לפי סעיף 64(ה) לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, לא יחולו עליו הוראות חוק זה, חוץ מן ההוראות בדבר זכותו לקבל את סמל הנכים;

(2) בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953;

(3) פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 70 סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 70 סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953;

 

מיום 26.1.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82 (ה"ח 174)

(1) בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו-32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, "תביעה" – לרבות בקשה לפי סעיף 35;

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955

(תיקון מס' 1)
תשכ"א-1961

36ב.   נכה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו–1955, אם החזיר למדינה את ההענקה או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 160 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 36ב

בדיקות חדשות

(תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968

  1. (א) קצין תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית, אם לא הורתה הועדה הרפואית הוראה אחרת. אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה.

(ב)  קצין תגמולים חייב, לפי דרישת נכה, להורות על בדיקתו  מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה. אולם רשאי קצין התגמולים להתנות את ביצוע הבדיקה בתנאי שהנכה יפקיד סכום הוצאותיה המשוערות, הכל לפי כללים שנקבעו בתקנות.

(ג)   הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, יהיה הנכה חייב להתייצב, בזמן ובמקום שנקבעו לפי ההוראה, בפני ועדה רפואית ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.

(ד)  הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, והנכה לא מילא חובה מן החובות המוטלות עליו לפי סעיף קטן (ג), ומיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה ועד מועד בדיקתו החדשה עברו לפחות ששה חדשים – רשאי קצין תגמולים להורות על הפחתת תגמוליו עד אשר ימלא אותה חובה.

(ה)  הוצאות של בדיקה שקצין תגמולים הורה עליה לפי סעיף קטן (ב) יהיו על הנכה, אלא אם הורה קצין התגמולים הוראה אחרת או אם קבעה הבדיקה כי חל שינוי בדרגת נכותו; היו ההוצאות על הנכה, רשאי קצין תגמולים לראותם ככספים שסעיף 16 חל עליהם.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

(א) קצין תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית, אם לא הורתה הועדה הרפואית הוראה אחרת. אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה.

(תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968
  1. (בוטל).

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 160 (ה"ח 472)

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

שינוי יסודי בדרגת הנכות

  1. נכה המקבל תגמולים לפי חוק זה, וועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה קבעה לו מחדש דרגת נכות פחותה מ-35%, וכן נכה שקיבל הענקה לפי סעיף 3, וועדה כאמור קבעה לו מחדש דרגת נכות של 35% ומעלה (לשתי הדרגות ייקרא בסעיף זה – הדרגה החדשה), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) היתה הדרגה החדשה פחותה מ-35% – תפקע מיום תחילת דרגתו החדשה זכותו של הנכה לקבל תגמולים, ובמקומם תשולם לו הענקה בהתאם לדרגתו החדשה, כאמור בסעיף 3; ואם שולמו לו תגמולים לחשבון הזמן שלאחר יום תחילת דרגתו החדשה, ייזקפו התגמולים האלה על חשבון ההענקה;

(2) היתה הדרגה החדשה 35% או למעלה מזה – ישולמו לו מיום תחילת דרגתו החדשה תגמולים חדשיים לפי אותה דרגה; אולם ההענקה שקיבל תיזקף על חשבון תגמולים ויראו אותם ככספים שסעיף 16 חל עליהם, אלא שבשום חודש לא יעוכב בלא הסכמתו סכום העולה על מחצית התגמולים.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 293 (ה"ח 665)

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

שינוי בזכאות לתגמולים ולהענקה

  1. (א) קיבל נכה בזמן מן הזמנים לאחר יום כ' באלול תש"ט (14 בספטמבר 1949) הענקה לפי סעיף 3 או לפי סעיף זה, ואותו נכה היה לזכאי לתגמולים עם תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשכ"א-1961, או לאחר מכן, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) הנכה יקבל את התגמולים מהיום שבו היה זכאי להם; אולם מדי חודש בחדשו ינוכו מהם חמישים אחוז, עד שתוחזר ההענקה במלואה, הכל במידה שלא הוחזרה אותה הענקה לפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשכ"א-1961;

(2) נקבעה לפי חוק זה מחדש דרגת נכותו לדרגה שהיא פחותה מ-25% ואינה עולה על הדרגה שמכוחה שולמה ההענקה, והיו ניכויים או זקיפות על חשבון הענקה מכוח פסקה (1), תשולם לנכה הענקה חדשה בסכום השווה לניכויים וזקיפות אלה;

(3) נקבעה לפי חוק זה מחדש דרגת נכותו לדרגה שהיא פחותה מ-25%, אך עולה על הדרגה שמכוחה שולמה ההענקה, והיו ניכויים או זקיפות על חשבון הענקה מכוח פסקה (1), תשולם לנכה הענקה חדשה בסכום השווה לניכויים וזקיפות אלה בתוספת שמונה עשר אחוז משכרו הקובע לכל אחוז של ההפרש שבין דרגת נכותו כפי שנקבעה מחדש לבין דרגת נכותו שמכוחה שולמה לו הענקה לראשונה.

(ב) נכה שהיה זכאי לתגמולים לפי הסעיפים 4 או 5 ושנקבעה לו לפי חוק זה מחדש דרגת נכותו והיא פחותה מ-25%, תפקע, מיום תחילת אותה דרגה, זכותו של הנכה לקבל תגמולים; במקומם תשולם לו הענקה בהתאם לדרגתו החדשה כאמור בסעיף 3, זולת אם חל עליו סעיף קטן (א); אך אם שולמו לו תגמולים לחשבון הזמן שלאחר יום תחילת הדרגה החדשה, ייזקפו התגמולים האלה על חשבון ההענקה.

(ג) על אף האמור בכל הוראה אחרת של חוק זה, לא תשולם הענקה לפי סעיף 3 לנכה שכבר קיבל הענקה כאמור בזמן מן הזמנים מיום כ"א באלול תש"ט (15 בספטמבר 1949); הוראה זו אינה גורעת ממתן הענקה לפי סעיף קטן (א), פסקאות (2) או (3).

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

ביטול סעיף 38

הנוסח הקודם:

שינוי הזכאות לתגמולים ולהענקה

  1. (א) בסעיף זה –

"חוק תשכ"ה" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון מס' 3), תשכ"ה-1965;

"תגמולים משוערים" – תגמולים שהיו משתלמים במועד פלוני לנכה לפי סעיף 4 כפי שהוא היה באותו מועד, אילו היה מזכה בתגמולים גם בעד נכות שדרגתה פחותה מן הקבוע בסעיף 4 באותו מועד.

(ב) לענין סעיף זה רואים את התגמולים המשוערים כמגיעים החל מהמועד לתחילת תשלומם של תגמולים כאמור בסעיף 18 כאילו במקום המועד להגשת התביעה לתגמולים בא המועד של הגשת הבקשה להענקה.

(ג) נכה שנתמלאו בו אלה:

(1) קיבל, הן לפני פרסומו של חוק תשכ"ה ברשומות והן לאחר מכן, הענקה או הענקות לפי סעיף 3 או לפי סעיף זה;

(2) היה לזכאי לתגמולים עם פרסום חוק תשכ"ה ברשומות או לאחר מכן;

(3) עלה סך על ההענקות שקיבל הנכה ושלא נוכו לפי סעיף זה לפני פרסומו של חוק תשכ"ה ברשומות על תגמוליו המשוערים –

ינוכה העודף מתגמוליו בשיעורים חדשיים שלא יעלו על מחצית תגמולו החדשי.

(ד) נכה שהיה זכאי לתגמולים לפי הסעיפים 4 או 5 ונקבעה לו דרגת נכות שהיא פחותה מ-19%, תפקע מיום תחילתה של אותה דרגה זכותו לתגמולים, ובמקומם תשולם לו הענקה בהתאם לדרגת נכותו החדשה כאמור בסעיף 3; אולם אם שולמו לו תגמולים על חשבון הזמן שלאחר יום תחילתה של הדרגה, ייזקפו תגמולים אלה על חשבון ההענקה.

(ה) קיבל נכה, הן לפני פרסומו של חוק תשכ"ה ברשומות והן לאחר מכן, הענקה לפי סעיף 3 או סעיף זה בעד דרגת נכות שהיא פחותה מ-19% ונקבעה לו לפי הפרק השלישי, אחרי הפרסום האמור, דרגת נכות העולה על הדרגה שבעדה קיבל את ההענקה, אך היא פחותה מ-19%, תשולם לו הענקה לפי סעיף 3 כאילו נגרמה לו, במועד תחילתה של דרגת נכותו החדשה, נכות בדרגה ששיעורה שווה להפרש בין שיעור דרגת נכותו החדשה לבין שיעור דרגת נכותו הקודמת.

נטילת תגמול במקרים מסויימים
  1. נכה המקבל תגמול ולא פרנס את בני האדם שהוא חייב במזונותיהם, רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול ולהשתמש בו לטובת הנכה ובני האדם האמורים או להורות שאדם שמונה על ידי קצין התגמולים יעשה זאת.
דין יתרות התגמולים

המגיעים לנכה שנפטר

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

39א.   נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לקצין התגמולים; לא הורה – ישולמו לבן-זוגו, ובאין בן-זוג – ליורשיו.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 161 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 39א

דין נכה במאסר
  1. נכה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסר; אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול, או מקצתו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
סמל הנכים

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

  1. (א) ועדה, שאופן הרכבתה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות, תעניק לכל נכה, שדרגת נכותו היא 25% או יותר, סמל מיוחד (להלן – סמל הנכים), וכן רשאית הועדה להעניק את הסמל לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-25% אך אינה פחותה מ-10%, אם היא סבורה כי הוא זכאי לסמל מחמת סוג נכותו. מקבל הסמל רשאי לענדו כל עוד הוא נכה כאמור.

(ב)  צורת סמל הנכים, ממדיו ודרכי הענקתו, ההוראות בדבר ייצורו, בדבר המסחר וכל שימוש אחר בו ובדבר האופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו – ייקבעו בתקנות.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 161 (ה"ח 472)

(א) ועדה, שאופן הרכבתה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות, תעניק לכל נכה, שדרגת נכותו היא 35% 25% או יותר, סמל מיוחד (להלן – סמל הנכים), וכן רשאית הועדה להעניק את הסמל לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-35% 25% אך אינה פחותה מ- 10%, אם היא סבורה כי הוא זכאי לסמל מחמת סוג נכותו. מקבל הסמל רשאי לענדו כל עוד הוא נכה כאמור.

עבירות
  1. (א) אדם שמסר במזיד לועדה רפואית, לועדה רפואית עליונה, לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין הקשור בזכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.

(ב)  אדם שבמרמה השיג הענקה או תגמול, לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.

(ג)   אדם שענד את סמל הנכים, או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, ולא היה רשאי לענדו, או שעשה בהם כל דבר אחר שלא הותר לעשותו, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.

(ד)  אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

טיפול בנכים
  1. (א) כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.
(תיקון מס' 17) תשנ"ו-1995

הוראת שעה

תשנ"ז-1997

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1998

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2013

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ- 10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (בסעיף זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.

 

 

(תיקון מס' 17)

תשנ"ו-1995

(א2) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2013

(א3) נכה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) זכאי לקבל לפי בחירתו, נוסף על טיפול כאמור בסעיף קטן (א), טיפול על חשבון המדינה, אף אם הטיפול האמור אינו במחלה שחלה בה, בחבלה שנחבל בה או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור ולפי כללים שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ואולם נכה כאמור לא יהיה זכאי לפי סעיף קטן זה לטיפול קוסמטי שמטרתו יופי וטיפול מראה הגוף.

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2013

(א4) לא יראו בבחירה של נכה לקבל טיפול כאמור בסעיף קטן (א3) כזכאות לטיפול מכוח חיקוק אחר לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא יהיה בה כדי לשלול זכאות לטיפול לפי כל דין או הסכם, לרבות חוזה ביטוח; בחר הנכה לקבל את הטיפול לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או לפי כל דין או הסכם כאמור, וחלה עליו חובת השתתפות עצמית במימון הטיפול, יקבל מהמדינה החזר, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ועד לגובה השתתפותו העצמית.

(ב)  שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:

(1)   תגמולים, או תגמולים נוספים, שישולמו לנכים המקבלים טיפול לפי סעיף קטן (א), ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;

(2)   הפחתות מתגמוליהם של נכים המקבלים טיפול כאמור וכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.

(תיקון מס' 18) תשנ"ז-1997

(ב1) בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי נכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.

(ג)   "טיפול", בסעיף זה – טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, ואספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ולמשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 20 (ה"ח 2245, ה"ח 2352)

הוספת סעיפים קטנים 43(א1), 43(א2)

 

מיום 20.3.1997 עד יום 20.3.1998

הוראת שעה תשנ"ז-1997

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 90 (ה"ח 2223)

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ-10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.

 

מיום 20.3.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 90 (ה"ח 2223)

הוספת סעיף קטן 43(ב1)

 

מיום 20.3.1998

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ט מס' 1691 מיום 5.11.1998 עמ' 20 (ה"ח 2733)

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ-10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.

 

מיום 9.12.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ד מס' 2417 מיום 9.12.2013 עמ' 66 (ה"ח 779)

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ- 10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (בסעיף זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.

(א2) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.

(א3) נכה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) זכאי לקבל לפי בחירתו, נוסף על טיפול כאמור בסעיף קטן (א), טיפול על חשבון המדינה, אף אם הטיפול האמור אינו במחלה שחלה בה, בחבלה שנחבל בה או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור ולפי כללים שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ואולם נכה כאמור לא יהיה זכאי לפי סעיף קטן זה לטיפול קוסמטי שמטרתו יופי וטיפול מראה הגוף.

(א4) לא יראו בבחירה של נכה לקבל טיפול כאמור בסעיף קטן (א3) כזכאות לטיפול מכוח חיקוק אחר לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא יהיה בה כדי לשלול זכאות לטיפול לפי כל דין או הסכם, לרבות חוזה ביטוח; בחר הנכה לקבל את הטיפול לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או לפי כל דין או הסכם כאמור, וחלה עליו חובת השתתפות עצמית במימון הטיפול, יקבל מהמדינה החזר, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ועד לגובה השתתפותו העצמית.

ביטוח למקרה מוות

(תיקון מס' 6) תשל"א-1971

43א.   נכה הזכאי לתגמולים ושנערך לזכותו ביטוח למקרה מותו בדרך האמורה בסעיף 14(ב), זכאי להשתתפות בדמי הביטוח מאוצר המדינה בשיעור שנקבע בתקנות.

מיום 1.4.1970

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 125 (ה"ח 916)

הוספת סעיף 43א

טיפול רפואי ותגמולים לחייל משוחרר

(תיקון מס' 9)
תשל"ו-1976

(תיקון מס' 10)

תשל"ט-1979

43ב.   (א)  חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה.

(ב)  היה לקצין התגמולים יסוד סביר להניח שחייל משוחרר יוכר כנכה, יורה שיקבל במשך התקופה שבין הגשת בקשתו לפי הפרק הששי לבין ההחלטה בה, תגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:

(1)   הוכר החייל המשוחרר כנכה, רואים את התגמולים  כתשלום על חשבון התגמולים המגיעים לו מכוח סעיף 43;

(2)   לא הוכר החייל המשוחרר כנכה, חייב הוא להחזיר את התגמולים ששולמו לו כאמור, בזמן ובתנאים שיקבע קצין התגמולים.

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 92 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 43ב

 

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 71 (ה"ח 1334)

43ב. חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה ותגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:

(א) חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה.

(ב) היה לקצין התגמולים יסוד סביר להניח שחייל משוחרר יוכר כנכה, יורה שיקבל במשך התקופה שבין הגשת בקשתו לפי הפרק הששי לבין ההחלטה בה, תגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:

(1) הוכר החייל המשוחרר כנכה, רואים את התגמולים  כתשלום על חשבון התגמולים המגיעים לו מכוח סעיף 43;

(2) לא הוכר החייל המשוחרר כנכה, חייב הוא להחזיר את התגמולים ששולמו לו כאמור, בזמן ובתנאים שיקבע קצין התגמולים.

תיאום דרגת משכורת

(תיקון מס' 3)
תשכ"ה-1965

  1. היה סולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה בזמן פלוני שונה מסולם הדרגות הנהוג בשעת תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 3), תשכ"ה–1965, יחושבו השכר הקובע והתגמולים המיוחדים לפי סולם דרגות המשכורת המחייב בזמן פלוני לפי הקבלה שקבעההממשלה.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 294 (ה"ח 665)

  1. היה סולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה בזמן פלוני שונה מסולם הדרגות הנהוג בשעת תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשט"ו-1955 חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 3), תשכ"ה–1965, יחושבו השכר הקובע והתגמולים המיוחדים לפי סולם דרגות המשכורת המחייב בזמן פלוני לפי הקבלה שקבעה הממשלה.
נכה שנפגע בשתי מלחמות

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

44א.   היה נכה לפי חוק זה מוכר גם כנכה לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד–1954, רשאי קצין תגמולים, לפי בקשתו של הנכה לנהוג בנכותו לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד–1954, כאילו היתה נכות לפי חוק זה; נענה קצין התגמולים לבקשת הנכה לא יחול עוד על הנכות חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד–1954.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 161 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 44א

פרק שמיני: ביצוע והוראות מעבר

תקנות בענין שיקום נכים
  1. (א) שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:

(1)   הקניית מקצוע לנכים והכשרתם לעבודה על חשבון המדינה;

(2)   הענקת תשלומים ומתן מילוות לנכים לשם הקניית מקצוע להם והכשרתם לעבודה, ואופן סילוק המילוות האלה;

(3)   המצאת מקומות- עסק לנכים;

(4)   מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה, או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;

(5)   מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון, ואופן סילוק המילוות האלה;

(6)   כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;

(7)   קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;

(8)   מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;

(תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

(9)   שיטת ההיוון לצורך סעיף 36, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 36(ב).

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) אינן גורעות מן הסמכויות הנתונות בידי שר הבטחון על פי הוראות אחרות של חוק זה או על פי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.

(ג)   על נכים מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) יחולו הוראות נוספות ששר הבטחון יקבע בתקנות כנחוצות לשם התאמת החוק לענין נכים אלה.

מיום 8.3.1979

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 71 (ה"ח 1334)

הוספת פסקה 45(א)(9)

תקנות בדבר הכנסה

(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961

45א.   (א)  שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה, לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני- המשפחה של נכים או לסוגים מסויימים שבהם.

(ב)  שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של ההכנסה לענין חוק זה.

מיום 20.6.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 162 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 45א

דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

(תיקון מס' 25) תשע"א-2010

45ב.   (א)  שר הביטחון וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:

(1)   תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;

(2)   אופן חלוקת תקציב האגף;

(3)   פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;

(4)   לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;

(5)   כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב)  ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א) על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.

מיום 9.11.2010

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 13 (ה"ח 343)

הוספת סעיף 45ב

(תיקון מס' 5) תשכ"ח-1968
  1. (בוטל).

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785)

ביטול סעיף 46

הנוסח הקודם:

הוראות מעבר

  1. (א) מי שזכאי לדמי נכות וקיבל הענקה לפי סעיף 3 לפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשט"ו-1955 (להלן – חוק תשט"ו) יראו את ההענקה ככספים שקיבלם מראש על חשבון המגיע לו מיום תחילתו של חוק תשט"ו, וסעיף 16 יחול עליהם. אלא שבשום חודש לא יעוכב בלא הסכמתו סכום העולה על מחצית דמי הנכות.

(ב) סעיף 18 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, כפי שתוקן על ידי סעיף 12 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון), תשי"ב-1952, יוסיף לחול, במידה שהדבר דרוש לסיום החישובים בעד תקופת החשבון שהתחילה ב-1 באפריל 1955 כאילו סעיף 13 לחוק תשט"ו לא נכנס לתקפו, אלא שתקופת חשבון זו תסתיים ב-30 ביוני 1955 במקום ב-30 בספטמבר 1955.

(ג) מי שעקב שירות צבאי, כמשמעותו באכרזה של שר הבטחון לפי סעיף 1, לקה בנכות בתקופה שבין י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) ובין כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948), יהיה רשאי להגיש תביעה על אף האמור בסעיף 32, תוך שלושים יום מיום תחילתו של חוק תשט"ו.

(ד) על אף האמור בסעיף 32, יהיה רשאי להגיש בקשה לפי סעיף 30 תוך ששה חדשים מיום תחילתו של חוק תשט"ו –

(1) מי שלקה בנכות עקב מאורע שקרה כשהוא בשירות צבאי על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ולאחר גמר שירותו זה נתקבל לשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

(2) מי שנחבל עקב שירותו הצבאי ובזמן שירותו עד יום כ"ט באדר תש"ט (30 במרס 1949).

אישור פעולות
  1. פעולה שנעשתה אחרי יום י' בניסן תשי"ד (13 באפריל 1954) ולפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי"ט-1959, ושהיתה נעשית כדין אילו היה החוק האמור בר-תוקף אותה שעה, רואים אותה כאילו נעשתה כדין.
ביצוע ותקנות
  1. שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

 

 

ט"ו באלול תשי"ט (18 בספטמבר 1959)                   פנחס רוזן

שר המשפטים

 

 

 

 

* פורסם ס"ח תשי"ט מס' 295 מיום 23.9.1959 עמ' 276.

נוסח זה הינו נוסח משולב של החוק שפורסם ס"ח תש"ט מס' 25 עמ' 278 ותוקן ס"ח תש"י מס' 53 עמ' 180; ס"ח תשי"ב מס' 106 עמ' 282; ס"ח תשי"ד מס' 150 עמ' 88; ס"ח תשט"ו מס' 188 עמ' 130; ס"ח תשכ"א מס' 345 עמ' 156.

תוקן ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 156 (ה"ח תשכ"א מס' 472 עמ' 273) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 23 לענין תחילה.

ס"ח תשכ"ה מס' 437 מיום 1.12.1964 עמ' 6 (ה"ח תשכ"ד מס' 592 עמ' 61) – תיקון מס' 2; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 292 (ה"ח תשכ"ה מס' 665 עמ' 298) – תיקון מס' 3; תחילתו ביום 1.4.1964 ור' סעיפים 10, 11 לענין תחולה והוראות מעבר כפי שתוקנו ס"ח תשכ"ז מס' 487 מיום 7.12.1966 עמ' 8 (ה"ח תשכ"ז מס' 704 עמ' 2) – תיקון מס' 3 (תיקון); תחילתו ביום 1.8.1965.

ס"ח תשכ"ז מס' 509 מיום 16.8.1967 עמ' 139 (ה"ח תשכ"ז מס' 741 בעמ' 202) – תיקון מס' 4; תחילתו ביום 5.6.1967.

ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 168 (ה"ח תשכ"ח מס' 785 עמ' 346) – תיקון מס' 5; ר' סעיפים 19, 20 לענין תחילה והוראת מעבר.

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 125 (ה"ח תשל"א מס' 916 עמ' 64) – תיקון מס' 6; ר' סעיף 5 לענין תחילה.

ס"ח תשל"ב מס' 664 מיום 1.8.1972 עמ' 139 (ה"ח תשל"ב מס' 1010 עמ' 406) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 3 לענין תחילה.

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 254 (ה"ח תשל"ג מס' 1082 עמ' 428) – תיקון מס' 8; ר' סעיף 6 לענין תחילה.

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 91 (ה"ח תשל"ה מס' 1196 עמ' 406) – תיקון מס' 9; ר' סעיפים 8, 9 לענין תחילה והוראת מעבר.

ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 68 (ה"ח תשל"ח מס' 1334 עמ' 142) – תיקון מס' 10; ר' סעיף 17 לענין תחילה והוראות מעבר.

ס"ח תשמ"א מס' 987 מיום 7.11.1980 עמ' 10 (ה"ח תש"ם מס' 1462 עמ' 278) – תיקון מס' 11; ר' סעיף 6 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"א מס' 4263 מיום 27.8.1981 עמ' 1349 – צו תשמ"א-1981; תחילתו ביום 1.4.1981.

ס"ח תשמ"ב מס' 1062 מיום 27.8.1982 עמ' 272 (ה"ח תשמ"א מס' 1541 עמ' 391) – תיקון מס' 12 בסעיף 21 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 7), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 1.9.1982.

ק"ת תשמ"ג מס' 4429 מיום 25.11.1982 עמ' 247 – צו תשמ"ג-1982.

ס"ח תשמ"ד מס' 1117 מיום 24.5.1984 עמ' 140 (ה"ח תשמ"ד מס' 1643 עמ' 18) – תיקון מס' 13; תחילתו ביום 1.4.1984.

ק"ת תשמ"ד מס' 4639 מיום 31.5.1984 עמ' 1642 – צו תשמ"ד-1984; תחילתו ביום 1.5.1984.

ק"ת תשמ"ו מס' 4910 מיום 9.3.1986 עמ' 603 – צו תשמ"ו-1986; תחילתו ביום 1.2.1986.

ק"ת תשמ"ז: מס' 4998 מיום 19.1.1987 עמ' 329 – צו תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.9.1986. מס' 5040 מיום 7.7.1987 עמ' 1073 – תק' (מס' 2) תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.4.1987.

ק"ת תשמ"ח מס' 5067 מיום 26.11.1987 עמ' 208 – צו תשמ"ח-1987; תחילתו ביום 1.10.1987. תוקן ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 608 – צו תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.10.1988. מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1240 – צו (מס' 2) תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 2.4.1989. ק"ת תשנ"א מס' 5343 מיום 28.3.1991 עמ' 763 – צו תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.4.1990. מס' 5362 מיום 12.6.1991 עמ' 929 – צו (מס' 2) תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.4.1991. ק"ת תשנ"ב מס' 5416 מיום 27.1.1992 עמ' 688 – צו תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.10.1991.

ס"ח תש"ן מס' 1293 מיום 14.12.1989 עמ' 20 (ה"ח תשמ"ח מס' 1893 עמ' 251) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 1.1.1990.

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 152 (ה"ח תשמ"ח מס' 1902 עמ' 284) – תיקון מס' 15 בסעיף 11 לחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 18), תש"ן-1990.

ס"ח תשנ"ב מס' 1372 מיום 27.11.1991 עמ' 18 (ה"ח תשנ"א מס' 2049 עמ' 189) – תיקון מס' 16.

ק"ת תשנ"ה: מס' 5644 מיום 15.12.1994 עמ' 403 – צו תשנ"ה-1994; תחילתו ביום 1.10.1994. מס' 5687 מיום 29.6.1995 עמ' 1563 – צו (מס' 2) תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.4.1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 18 (ה"ח תשנ"ד מס' 2245 עמ' 216, ה"ח תשנ"ה מס' 2352 עמ' 256) – תיקון מס' 17.

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 90 (ה"ח תשנ"ד מס' 2223 עמ' 115) – תיקון מס' 18; ר' סעיף 4 לענין הוראת שעה.

ק"ת תשנ"ז: מס' 5826 מיום 1.5.1997 עמ' 603 – צו תשנ"ז-1997; תחילתו ביום 1.10.1996. מס' 5848 מיום 26.8.1997 עמ' 1094 – צו (מס' 2) תשנ"ז-1997; תחילתו ביום 1.4.1997.

ס"ח תשנ"ט מס' 1691 מיום 5.11.1998 עמ' 20 (ה"ח תשנ"ח מס' 2733 עמ' 446) – תיקון מס' 19; תחילתו ביום 20.3.1998.

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 עמ' 118 (ה"ח תשנ"ט מס' 2761 עמ' 109) – תיקון מס' 20; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.

ק"ת תשנ"ט מס' 5959 מיום 11.3.1999 עמ' 492 – תק' תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.10.1998.

ק"ת תש"ס מס' 6053 מיום 3.9.2000 עמ' 863 – צו תש"ס-2000; תחילתו ביום 1.10.1999.

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 54 (ה"ח תשס"א מס' 2922 עמ' 23) – תיקון מס' 21.

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 785 – צו תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.4.2000.

ק"ת תשס"ג מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 100 – צו תשס"ג-2002; תחילתו ביום 1.4.2001 (בוטל ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1006 בסעיף 6 להוראת שעה תשס"ח-2008; תוקף הביטול מיום 1.10.2006).

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 49 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 22 בסעיף 16 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1931 מיום 15.3.2004 עמ' 317 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 50 עמ' 602) – תיקון מס' 23; תחילתו ביום 1.4.2004 והוא יחול על תגמול המשתלם החל במועד האמור ולאחריו.

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 174 עמ' 6) – תיקון מס' 24; תחילתו שלושים ימים מיום פרסומו ור' סעיף 3 לענין תחולה והוראת מעבר.

ק"ת תשס"ח: מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1006 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006. עמ' 1006 – צו תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2007 (בוטל ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 46; תוקף הביטול מיום 1.10.2007).

ק"ת תשס"ט: מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 46 – צו תשס"ט-2008 (בוטל מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1024 בסעיף 6 לצו (מס' 2) תשס"ט-2009). עמ' 46 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008. מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1024 – צו (מס' 2) תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.4.2008 (בוטל מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1228 בסעיף 7 לצו (מס' 3) תשס"ט-2009; תוקף הביטול מיום 1.10.2008). מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1228 – צו (מס' 3) תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.10.2008 ור' סעיף 6 לענין הוראת מעבר (בוטל ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1565 בסעיף 6 להוראת שעה תש"ע-2010).

ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1564 – צו תש"ע-2010; תחילתו ביום 1.4.2010 (בוטל ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 781 בסעיף 6 לצו הנכים (תגמולים ושיקום) (העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה מחוסר פרנסה ונצרך) (הוראת שעה), תשע"ב-2012). עמ' 1564 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010.

ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 13 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 343 עמ' 230) – תיקון מס' 25 בסעיף 1 לחוק דיווח על פעילות אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010.

ס"ח תשע"ב מס' 2335 מיום 30.1.2012 עמ' 158 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 420 עמ' 34) – תיקון מס' 26 בסעיף 3 לחוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשע"ב: מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 780 – צו תשע"ב-2012; תחילתו ביום 1.4.2011. עמ' 780 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011. מס' 7148 מיום 31.7.2012 עמ' 1536 – צו (מס' 2) תשע"ב-2012; תחילתו ביום 1.10.2011 (בוטל ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1607 בסעיף 6 להוראת שעה תשע"ג-2013; תוקף הביטול מיום 1.10.2012).

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1606 – צו תשע"ג-2013; תחילתו ביום 1.4.2013.

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1606 – הוראת שעה תשע"ג-2013; תוקפה מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013.

ס"ח תשע"ד מס' 2417 מיום 9.12.2013 עמ' 66 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 779 עמ' 980) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשע"ד מס' 2417 מיום 9.12.2013 עמ' 66 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 800 עמ' 16) – תיקון מס' 28; ר' סעיף 2 לענין תחילה ותחולה.

  1. (א) תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) (בחוק זה – יום התחילה), והוא יחול על מי שהיה זכאי לתוספת לפי סעיף 7ג לחוק העיקרי כנוסחו ביום התחילה ואילך.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה כאמור בסעיף 7ה(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ששולמה לו התוספת לפי סעיף 7ג לחוק העיקרי מכוח הוראת נוהל של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יראו אותו כאילו התוספת האמורה ניתנה לו מכוח חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו ב-1 בחודש שלאחר פרסומו.

ק"ת תשע"ד מס' 7411 מיום 20.8.2014 עמ' 1660 – צו תשע"ד-2014; תחילתו ביום 1.10.2013. בוטל ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 108 בסעיף 6 לצו תשע"ו-2015; תחילתו ביום 1.4.2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 108 – צו תשע"ו-2015; תחילתו ביום 1.4.2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 108 – הוראת שעה תשע"ו-2015; תוקפה מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015