התיישנות תביעות נגד משרד הביטחון

סעיף 30 לחוק הנכים תגמולים ושיקום קובע כי מועד ההתיישנות להגשת תביעה לקצין התגמולים חל לאחר 3 שנים מיום שחרורו של התובע משרות.

סעיף 30 הוא למעשה חריג לחוק ההתיישנות הכללי , לפי חוק ההתיישנות אשר בו נקבע כי תביעה אזרחית , בשאינו מקרקעין מתיישנות כתום 7 שנים ממועד עילת התביעה, עמדת המחוקק בקיצור תוקפת ההתיישנות לפי סעיף 30 לחוק הנכים הייתה ככל הנראה , הרצון לזרז תובעים להגיש תביעותיהם , בין השאר על מנת להקל על בירור התביעות.

לצד האמור בסעיף 30 לחוק הנכים תגמולים ושיקום , הוראות סעיף 32 א' לחוק קובעות סמכות לקצין התגמולים להאריך את מעוד ההתיישנות בחבלה רשומה. המונח חבלה רשומה פורש כרישום של החבלה בפנקסיה הרשמיים של מדינת ישראל , של החבלה והן של האירוע אשר גרם לחבלה , כשיש סמיכות זמנים בין האירוע לבין החבלה.

סעיף 32 א' לחוק קובע למעשה מספר תנאים להארכת מועד ההתיישנות בחבלה רשומה , והם כי התובע זכות מקצין התגמולים , תביעתו מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה, כי ההשהיה בהגשת התביעה לא הביא ולא הייתה עשויה להביא להחמרת הנכות וכן כי ההשהיה לא הקשה על מדינה לפרוע זכויותיה מגורם שלישי , המדובר הוא בתנאים מצטברים אשר צריכים להתקיים על מנת שתהיה סמכות לקצין התגמולים להפעיל את סמכותו ואת שיקול דעתו בעניין , להאריך את המועד להגשת תביעה בחבלה רשומה.

יאמר כאן כי מקום בו קיים דו"ח פציעה , לא מתקיים מרוץ ההתיישנות וזאת מאחר ודו"ח פציעה מהווה ראיה לקיומה של האירוע החבלתי והחבלה , אשר בגינו נגרמה החבלה הרשומה. לכן מומלץ ביותר בכל פציעה , שהיא גם אם היא נראית מינורית לקחת דו"ח פציעה או לגרום לכך כי דו"ח הפציעה ירשם אפילו בדיעבד על ידי רופא הדבר חוסך הרבה מאוד כאבי ראש אם שנים אחר כך רוצה התובע להגיש תביעה לקצין התגמולים.

התיישנות תביעות  במחלות נפש אשר פורצות בזמן השרות הצבאי

ככלל לא קיימת או בדרך כלל לא מועלית טענת התיישנות בכל הקשור לתביעות אשר קשורות במחלות נפש אשר אירעו בזמן השרות הצבאי. קצין התגמולים בדרך כלל מסתפק בכך שהתובע מצביע על אירוע או על אירועים מסוימים אשר היה בהם כדי להביא למצבו הנפשי של התובע .

החשש מפני טענת התיישנות אין בו מן הממשות , כיוון שיש לזכור כי כמעט רוב התביעות אשר הוגשו בעבר ומוגשות גם היום לקצין התגמולים מוגשות באיור של שנים רבות ברם אם ניתן להצביע על הגורמים אשר הביאו לנכות ואם לא נימצא גורם אחר אשר יש בו כדי להסביר את מצבו של הנפגע , ואת היווצרות הנכות תביעתו של התובע מאושרת גם בחלוף תקופת ההתיישנות.