הגנה על מחזיק במקרקעין

הגנה על מחזיק במקרקעין

מחזיק במקרקעין הוא אדם שאין לו זכות רשומה בחוק המקרקעין, כלומר, אין לו זכות על הקרקע. לאדם כזה אין הגנה במקרה שבו אדם אחר מבקש לפנות אותו בכוח או שההגנה שלו חלשה יותר מאשר ההגנה שיש לבעלים של המקרקעין. חשוב לדעת כי עדיין, במקרים מסוימים בפסיקת בית המשפט העליון, יש למחזיק הגנה חזקה מפני פינוי השטח.

מתי יש למחזיק הגנה במקרקעין?

הגנת החזקה במקרקעין מתייחסת למצבים בהם אדם מחזיק במקרקעין זמן רב, במשך שנים, כאשר הבעלים יודע על קיומו של המחזיק במקרקעין ובעצם נתפס כמי שוויתר על זכותו במקרקעין. זכות הבעלים במצב זה לא מתבטלת אלה מתרוקנת מתוכן ולמעשה המחזיק יכול לקבל רישיון קבע לישיבה במקרקעין.

נכס פרטי או בבעלות המדינה  

יש הבדל גדול בפסיקת בית המשפט בין נכס פרטי לבין קרקע השייכת לאחד ממוסדות המדינה. ההבדל  נובע מכך שמי שיש בחזקתו קרקע פרטית, זכותו גוברת על זכות המחזיק במקרקעין. כמו שאמר השופט חשין: "רק קניין יכה קניין". חשוב לדעת כי העניין שונה לגמרי כאשר מדובר במקרקעין ציבורי.

מקרקעי ציבורי

מאז הקמת מדינת ישראל פועלים לפי  דיני המקרקעין אשר היו קיימים  במדינת ישראל ערב הקמתה, כאשר בשנת 1970 נכנס לתוקפו חוק המקרקעין שהכיר בחמישה בעלי זכויות במקרקעין ובהגנה על מחזיק במקרקעין.

מאז הקמתה של המדינה היא מנסה באמצעות גופים שונים (רשות מקרקעי ישראל, קרן קיימת, רשות הפיתוח) להגן על המקרקעין שלה ולהסדיר את חלקם הגדול שעדיין לא הוסדר. אי הסדרת מקרקעין אלה יוצר לעיתים קרובות צורך בהענקת רישיון קבע לישיבה במקרקעין במקרים בהם מוכח כי כל הרשויות במדינת ישראל לא פעלו לצורך הגנת זכותה של המדינה מפני מחזיק במקרקעין. קיימים מקרים רבים כאלה בשטח מדינת ישראל, בעיקר במקרקעי ציבורי בהם התיישבו עולים במעברות וגרו שם שנים ארוכות ולאחר 50 שנים או יותר והם מתבקשים לפנות את אותם מקרקעין.

הגנה על מקרקעי ציבורי 

מי שמחזיק במשך שנים במקרקעי ציבור הוא בעל הגנה של מחזיק במקרקעין והופך להיות בעל רשות במקרקעין, אשר במקרים מסוימים אינה ניתנת להפקעה.  אותו אדם בר רשות יכול להחזיק במקרקעין ולעשות בהם שימוש למרות שקיים בעלים אחר במקרקעין (בדרך כלל זו המדינה).

חשוב לדעת, כי זכות הקניין היא זכות חשובה וברמה הגבוהה ביותר אשר קיימת למדינה או לאדם, זכות אשר זוכה להגנה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עדיין, במקרים מסוימים היא עשויה לפגוע בזכות אחרת ויש לבצע איזון מול הזכות האחרת. בדרך כלל בית משפט לא ייעתר כל כך מהר להגנה על זכותו של מחזיק במקרקעין.

הגנה על מקרקעי ציבור כוללת מספר שלבים:

1. ראשית, יש לקבוע האם המדובר במקרקעין פרטיים או ציבוריים. 
2. במקרקעין פרטיים- יש לשאול את השאלה האם נחתם הסכם או שולמה תמורה. 
3. אם לא קיים הסכם כזה (בדיני החוזים הסכם יכול להיות בכתב בעל פה או בהתנהגות) יש לבחון את הנסיבות החיצוניות ואת משך זמן הישיבה של המחזיק במקרקעין. למשל, במקרה שבו אדם יושב בשטח למשך כמה עשורים תיבחן השאלה האם יש מקום לתת לו רישיון קבע לישיבה במקרקעין.  

בנושאים של מקרקעין, הפקעות והגנה על מחזיק במקרקעין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום

עורך דין גיא בית און מומחה במקרקעין, לייעוץ משפטי ניתן לפנות בטלפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר